הצום אמצעי להחזרת הבריאות
שמי חניתה הרשקוביץ, מטפלת הוליסטית מזה 15 שנה.
אני באופן אישי עברתי צום ראשון לפני 10 שנים בהשגחתו של ד"ר ערן אשחר.
מאז הפכתי לחסידת הצומות והתמחתי בנושא. אני מנחה סדנאות צום מים וצום מיצים לניקוי הגוף מזה 7 שנים.
סוד כוחו הגדול של הצום :(מספרו של ד"ר שלטון – הצום עשוי להציל את חייך)
לצום עצמו אין כל עוצמה - הוא רק מאפשר לאברי הגוף ולכוחות ההחלמה שלו להפנות את מלוא האנרגיות שלהם לעבר הבעיה שיש לפתור.
צום במחלות חריפות ( אקוטיות)
" התינוקת שלי גוססת" אמרה אם אחת בטלפון לאיש הבריאות הטבעית. הדבר היה בשנת 1927 בחורף, איש הבריאות הטבעית היה באותה עת בעיר ניו יורק ואילו האם טלפנה מן העיר נייאק שבמדינת ניו יורק. " איך את יודעת שהתינוקת גוססת ? " .
תשובת האם לא הייתה מעודדת : " יש לה דלקת ריאות , חמישה רופאים גמרו בדיוק עכשיו התייעצות גזר הדין שלהם הוא שהתינוקת שלי תמות , אין עוד שום דבר שהמדע יכול לעשות". " בואי נעבוד עליהם " , אמר איש הבריאות הטבעית " היינו יכולים לנסות להציל אותה ..." . איש הבריאות הטבעית יעץ לאם בטלפון: " דבר ראשון אני מבקש שתיגשי אל שולחן הטיפולים של התינוקת שלך ותזרקי לפח את כל הקופסאות ואת כל בקבוקי התרופות שנמצאים שם. אחר כך פתחי את החלון והכניסי לחדר קצת אוויר צח.
שמרי על חום התינוקת , אבל תני לה אוויר צח. תני לה מים כמה שהיא רוצה, אבל אל תתני לה שום אוכל ושום תרופה". עשרים שנה אחרי כן נישאה התינוקת ההיא, לאחר שגדלה והייתה לאישה מקסימה, ותמונות שלה ושל בעלה בטקס הכלולות שמורות כאוצר יקר בידי איש הבריאות הטבעית ,
ש " תפס פיקוד " לאחר שהרופאים הכריזו שהתינוקת עומדת למות.
אין זה בלתי רגיל לראות חולים שמחלימים לאחר שהוכרז על ידי הרופאים כי עשו כל דבר שהמדע יכול לעשות למענם. זה קורה משום שאותם מעשים שהמדע עושה הם, במקרים רבים מאד, גורמי המוות. תרופות לדיכוי השיעול ולשיכוך כאבי החזה במקרים של דלקת ריאות הם במקרים רבים סיבת המוות. האכלה חולה שיש לו דלקת ריאות או מדלקת קרום החזה, לא זו בלבד שמחמירים את מצב ההרעלה בגוף, אלא גם מונעים שיפור, בכך שאין מאפשרים לריאה החולה או לקרום החזה הפגוע לחזור לתקנם.
בצורותיה החריפות של המחלה כשמופיעים חום ודלקת אין תשוקה למזון, דבר המעיד על כך שאין צורך באכילה כלל.
מופיע חסר של מיצי עיכול, אולי משום שדפנות מערכת העיכול מפרישות ריר בשפע, כמו בדלקת מעיים חריפה ובדיוק כמו שעושות ריריות האף והגרון במקרה הצטננות. תנועת השרירים במערכת העיכול נפסקת ואיתה היכולת לעכל מזון . דלקת , כאב וחום מפסיקים את הפרשת מיצי העיכול ואת תנועות הקיבה. כאשר מאכילים חולה במחלה חריפה, מגבירים את סבלו ואת כאביו, חומו עולה וסיכוייו להחלים פוחתים. במחלות חריפות מערכת העיכול ערוכה לעיכול מזון כשם שהאיברים ערוכים לתנועה. אלא ואלה זקוקים למנוחה. מה תועלת בהפצרות שמפצירים בחולה לאכול, ואפילו אוכל קל , אם אין הוא מסוגל לעכל אותו ולסופגו? במצב כזה של אי שקט, כאבים ובחילה, כשאין שום חשק לאכול, כשהגוף ממש דוחה את האוכל ואינו יכול לעכל אותו לאחר שנלעס אין להאכיל את החולה. האכלה מאולצת בתנאים כאלה אינה מזינה אלא מתישה.
הצום הוא האמצעי ההגיוני היחיד לטיפול באדם חולה שהופיעו אצלו סימפטומים כאלה. אדם שוכב במיטה, תשוש: בפיו טעם מר: כל רעש קטן מציק לו, והוא אינו מרוכז. לשונו מצופה שיכבה צהובה חומה, האזור שמעל קיבתו ומעיו רגיש, הוא מקיא לעיתים קרובות , וחומו גבוהה מן התקין. האם יש להאכיל אותו?האם אפשר להאכיל אותו בלי להוסיף על סבלו ובלי לסכנו? אובדן הרצון לאכול הוא אחד הסימפטומים הראשונים למחלה חריפה.
בכל המחלות החריפות תראו כי בשלב המשבר של המחלה מופיע העדר כל רצון לאכול. הטבע, בחוכמתו, מרחיק כל דרישה למזון כאשר אין אפשרות לנצלו. הצום הוא אמצעי המאפשר להתגבר על משברים מסוג זה. הצום הוא אמצעי זמני המאפשר לגוף לבצע מקצת מן העבודה הדחופה שלו, אמצעי המופעל על ידי האורגניזם החי כדי לסייע לו להתגבר על הרבה ממצבי החירום בחיים.
כפי שקורה במחלות חריפות, יש בידינו אמצעי שהוא חלק מתהליך ההבראה, וגם מתהליך השיקום, כשם שהתשישות הגופנית הכללית היא ששולחת את האדם החולה למיטה. ליתר דיוק, תהליך הצום הוא חלק ממשי של התהליך המתקן, הקרוי בפינו מחלה.
קחו למשל כלב חולה. הכלב החולה מתחבא ואינו אוכל. רצונו היחיד הוא שיעזבוהו לנפשו. אין לו כל רצון לאכול, והוא גם לא אוכל. מנוחה , שקט, חום, אוויר, ולפעמים מעט מים זה כל מה שנחוץ לו . תנו לו שקט ומנוחה, ורצוי במקום אפל, כל עוד לא הושלם בגופו תהליך ההחלמה בכוחות עצמו והוא יתגבר על מחלתו. יש סדר בתהליכי הטבע: בשום מקום לא תמצאו מקריות שולטת. לפיכך חייבת להיות סיבה רצינית להשעיית תהליכי העיכול ולהעדר הרצון לאכול שמופיעים בו זמנית במצבים של מחלה חריפה. רתיעתו של האדם החולה ממזון תיראה בעלת משמעות ממש כמו רתיעתו מפני רעש, תנועה, אור, אוויר דחוס וקור. ובכל זאת, אף על פי שאת כל שאר הרתיעות מכבדים הכול, יש נטייה שלא להתייחס לרתיעה ממזון ולנסות להאכיל את החולה למרות שאט הנפש העיקש שלו כלפי מזון. אם לחולה קר, אנחנו מחממים אותו: אם הרעש מפריע לו, אנחנו מבודדים אותו: אם האור מציק לו , מגיפים את התריסים: אם האוויר דחוס, פותחים את החלונות: אנחנו מכבדים את רצונו לשכב בשקט ולא להתנועע, ועם זאת מפצירים בו לאכול.
מספרים על האפיפיור ה 13, שבמחלתו האחרונה, כשהיה בן תשעים ושלוש, אמר לרופאיו: " רבותי , אתם דורשים ממני לאכול יותר משאכלתי שהייתי בריא" . גישה כזו הייתה שכיחה בעבר וגם כיום היא עדיין גורמת להרבה סבל מיותר ומוות. הימנעות ממזון במחלה חריפה לא זו בלבד שהיא מקילה על הכאב, היא גם מרגיעה את הלב והכליות. הקדמונים הטיבו להבין את ערכה של ההתנזרות ממזון במחלות חריפות , והבנה זו נמשכה זמן רב. הצום במחלות חום היה אמצעי טיפול נפוץ בידי רופאים נפוליטאנים לפני מאה וחמישים שנה. לעיתים קרובות הרשו לחולים במחלות כאלו להתנזר ממזון ארבעים יום. לא יהיה נכון לחשוב, עם זאת, שהצום יעיל רק במצבים של מחלות חריפות , וכי אדם צריך להמשיך לאכול כל עוד נשאר בו כוח לעכל מזון.
להיפך: דילוג על כמה ארוחות כבר כשמתעוררת בעיה, די בו , במקרים רבים, למנוע את התפתחותה לבעיה רצינית. אם השיבוש בתפקוד אינו חמור , והוא מתבטא בלשון מצופה , בכאב ראש, בהרגשה רעה ובעוד סימפטומים " חסרי חשיבות" כאלה, יאפשר צום קצר לגוף ולהפריש את הרעלים שהצטברו בו קודם שהמצב יתפתח למחלה רצינית.
אילו נכנס החולה למיטה, סמוך להופעת הסימפטומים הראשונים, נח מנוחה מלאה ונמנע מאכילה, מקרים רבים של מחלות חריפות היו מסתיימים באירוע קל ובפרק זמן קצר.
יש לשמור על חומו של החולה ולאפשר לו לשתות מים כרצונו. החדר צריך להיות מואר ומאוורר , ורצוי להימנע מביקורים. המנוחה במקרים כאלה חשובה מכול.
כאשר החולה במחלה חריפה צם, סבלו פוחת, כאביו שוככים, חומו יורד, הסיבוכים נעשים נדירים , והירידה במשקל, ברוב המקרים, קטנה מן הירידה אצל חולה שאינו צם. גם משך המחלה מתקצר. הירידה הקטנה , יחסית , במשקל, נובעת רובה, אם לא כולה , מקיצור משך המחלה.
ולסיום אני רוצה להוסיף - צום כדרך לשיפור הבריאות לא כל כך ידוע בארץ. אשמח לתת מידע נוסף בעל פה. טל. 052-6109797.
אנשים פוחדים שמא לא יצליחו, יהיו רעבים וכו'.. אין מה לפחד . החוויה מדהימה, מטהרת ומאתגרת. מזמינה אתכם לנסות.
עשרות הלקוחות שהשתתפו בסדנאות הצום שלנו חוזרים לפחות פעם בשנה לצום נוסף. |
